רח' עין גדי 4, מרכז הכרמל, חיפה

054-4636735

חזור לרשימת המאמרים>

הטיפול בגירושין

אורית כרמי-ארואטי, מטפלת משפחתית, זוגית ופרטנית

ישנה משמעות רבה לטיפול, לא רק עבור המתלבטים או המעוניינים לשמר את המערכת הזוגית, אלא גם עבור בני זוג אשר הגיעו להחלטה להתגרש. מטרות הטיפול הינם רב מימדיות וכוללות הרחבת התפקוד הזוגי; להביא למקסימום את הגדילה האישית; ולקחת בחשבון שסיום מערכת היחסים אינה בהכרח תוצאה שלילית והיא לעיתים אף חיובית (Vansteenwegen, 1998).

בטיפול הזוגי המטרות הן לסייע לבני הזוג לעבד את מחשבותיהם ורגשותיהם, לחשוף נושאים רגישים המונעים פתרון בעיות, ובמקרים בהם מתקבלת החלטה על גרושין - על הטיפול לסייע לבני הזוג להתאבל, להכיר באובדן ולאפשר ריפוי וצמיחה (בן-ימין, 2001).

למרות שתוצאות התהליך הטיפולי לעיתים מצליחות למנוע את הגרושים, אין ספק שלא כל מערכות הנישואים צריכות להישמר ולא תמיד צריך להימנע מגירושין. גם מי שיחליטו להתגרש יכולים להפיק מטיפול ידע והבנה של הסיבות לכישלון הנישואים ויוכלו יותר בקלות להישאר ביחסים טובים גם לאחר הגרושים בעקבות ההבנה שנוצרה.

 ניתן לראות בטיפול מסוג זה לא רק התערבות במשבר, אלא גם מניעה של הישנות של אותן שגיאות במערכות זוגיות חדשות (Kagan & Zaks, 1972). במרבית המקרים בהם פרידה עולה כאפשרות בטיפול זוגי - הרצון לפרידה אינו הדדי. בשביל זוגיות צריך שניים אבל בשביל להפרד מספיק אחד (אברמסון, 2005). פעמים רבות אחד מבני הזוג רוצה לסיים את הקשר בעוד שהשני מקווה להמשיכו. חשוב שהמטפל יזהה את חוסר השוויון הזה במחוייבות ברגשות ובכאב סביב הקשר. ההבדל שבין להיות ה"נוטש" לבין להיות ה"ננטש" תופס מקום מרכזי ביחסים גם בשלבי הפרידה וגם הרבה אחרי פרידה וגירושין (Emery & Sbarra, 2002).

מרבית בני הזוג המצויים בתהליך גירושין, אינם פונים לטיפול זוגי. הם חווים בד"כ רגשי כעס, כאב, תסכול, וקינאה, בצד חרדה וחוסר ודאות מפני העתיד. רגשות אלה, מקשים על בני הזוג לבחון את מצבם באופן שקול וענייני, ולעיתים אף מעוררים את הרצון לנקום, לפגוע בבן הזוג, ולו אף על חשבון אינטרסים שלהם עצמם ושל ילדיהם. והנה דווקא בתקופה זו מוטלת על בני הזוג המשימה הקשה של קבלת החלטות רבות וגורליות ביחס לחלוקת הרכוש, אחזקת הילדים, מזונות, מגורים וגם התארגנות ושיקום כוחות הנפש לקראת העתיד הלא ברור (מלאך-פיינס; גת; וטל, 1999).

ניתן להיעזר בטיפול כבר מהשלב בו מתחיל הריחוק בין בני הזוג ועולה ההתלבטות בנוגע למידת הרצון להמשיך בתוך מערכת זוגיות קיימת, וכן ניתן להיעזר בטיפול גם בשלבים המאוחרים יותר בהם כבר מתקבלת ההחלטה. בכל מקרה המטרה בטיפול היא לעזור לכל אחד מבני הזוג להבין את מחשבותיו, לגבש את רצונותיו, ולקבל את ההחלטות המתאימות לו ביותר לגבי המשך הדרך – אם בתוך המערכת הזוגית הנוכחית ואם בנפרד ממנה.

במידה והתקבלה החלטה על גרושין יש לכך השלכות משמעותיות גם עבור הילדים וחשוב לתת מקום להם במסגרת הטיפול. הילדים, כמו המבוגרים, עוברים גם הם שלבים בהתמודדות עם הגרושין. בשלב הראשון הילד מגיב בהכחשה ומנסה לדחות את המציאות הקשה. הכאב והחרדה מוכחשים ויתכן שהילד יתנהג כאילו אינו מושפע כלל מהגרושין. בשלב הבא עשויות להתעורר רגשות של אשמה וילד עשוי לחוש אחראי לגרושים של הוריו. בעקבות התעוררות רגשות האשמה עולה גם חוויה של נטישה מצד ההורים כלפי הילד והוא מגיב כלפיהם בעויונות וכעס כתוצאה מכך.

כאשר מתחילה הבנה של מציאות הגרושין עולים רגשות של יאוש דכאון ואבל אשר עשויים לקבל ביטוי גופני באובדן התאבון, נדודי דינה, בכי, אובדן עניין בלימודים ובחברים ונטייה להתבודד. זהו שלב האבל. בסוף התהליך צפוי להגיע שלב ההשלמה ובו הילד מקבל את המציאות החדשה (איילון, 1983).

 גורמים רבים משפיעים על יכולת ההתמודדות של ילדים עם הגרושים של הוריהם. בטיפול חשוב לעזור לילד להבין, באופן המותאם לגילו ולמצב האובייקטיבי, מה הסיבות להחלטה של ההורים. חשוב שיבין שאין הוא אחראי להחלטה שהתקבלה וחשוב לעזור לו לחזור ולהרגיש שליטה על חייו ושליטה בהשלכות של הגרושין על חייו. חשוב לעבוד עם ההורים בטיפול ולנסות להגיע לשיתוף פעולה רב ככל הניתן בינהם בכל הנוגע ליחסים עם הילדים.

למידת שיתוף הפעולה בין ההורים בנוגע לתפקידי ההורות לאחר שנפרדו, ליכולתם למנוע מעורבות של הילדים בסכסוכים שביניהם, ולגילויי אהבה קרבה והערכה של ההורים כלפי הילדים יש משמעות רבה עבור מידת הסתגלותו של הילד למצב החדש לאחר הגרושין (סמילנסקי, 1990).

ביבליוגרפיה

אברמסון, ז. (2005). לומדים זוגיות. בן-שמן: מודן.

איילון, ע. (1983). איזון עדין – התמודדות במצבי לחץ במשפחה, ספרית הפועלים, 142-195.

בן-ימין, ש. (2001). גירושין- גישור או טיפול?. עניין משפחתי, 35, 6-8.

מלאך-פיינס, א., גת, ח., וטל, י. (1999). הבדלי המינים בניהול משא ומתן בתהליך גישור לגירושין. שיחות, יג (3), 231-239.

 סמילנסקי, ש. (1990) פסיכולוגיה וחינוך של ילדים להורים גרושים. הוצאת מסדה.

Emery, R.E. &  Sbarra, D.A. (2002). Addressing seperation and divorce during and after couple therapy. In Gurman, A.S. & Jacobson, N.S. (Eds.). Clinical Handbook of Couple Therapy (3rd ed.) (pp 508-530). New York: The Guilford Press.

Kagan, E. & Zaks, M.S. (1972). Couple Multi-Couple therapy for marriages in crisis. Psychotherapy: theory research and practice, 9(4), 332-336.

Vansteenwegen, A. (1998). Divorce after couple therapy: an overlooked perspective of outcome research. Journal of sex and merital therapy, 24, 123-130.